החלטה בתיק רע"ב 6557/04

           בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בעתירת אסיר שהגיש המבקש (עע"א 2108/04) על החלטת שירות בתי הסוהר הדוחה את בקשתו לצאת לחופשה לצורך השתתפות בטקס הברית של בניו התאומים.

           חרף העובדה שהעתירה הוגשה ביום 6.7.04, כאשר טקס הברית קבוע להיום, שעה 17:00, החלטת בית-משפט קמא ניתנה רק היום (לפי הנטען בעתירה בשעה 12:00 בקירוב), ובקשת רשות הערעור הוגשה לבית-משפט זה בשעה 14:30 בפקסימיליה.

           בית המשפט קמא דחה את העתירה לאור מידע אשר קיים אודות המבקש, ממנו מסתבר כי גם בעת מאסרו הוא היה מעורב באירועים פליליים והוצאתו לחופשה מסכנת את הציבור. אמנם, ציין בית המשפט קמא בהחלטתו, "השתתפות אב בטקס ברית מילה של בנו חיונית ויש לשקול אותה באהדה". אולם, לאור המידע המודיעיני הנזכר, לא ראה בית-המשפט קמא אפשרות לקבל את העתירה.

           בא-כוח העותר טוען בבקשתו, כי החלטת בית-משפט קמא אינה נותנת משקל ראוי לזכותו של המבקש להשתתף בברית המילה של בניו ואינה מעריכה נכונה את הסיכון האמיתי הנשקף מיציאת המבקש לחופשה הנדונה. עוד נטען, שהמידע הקיים לגבי המבקש ושעל יסודו נדחתה הבקשה הנו מידע ישן ואין בו כדי להצדיק דחיית הבקשה. מה גם שהמבקש המציא ערבים שהיו מוכנים ללוותו לטקס הברית ולערוב לחזרתו לכלא, ביניהם ראש השב"ס לשעבר, מה שמפחית עד מאוד את הסיכון הכרוך ביציאתו לחופשה. על רקע זה, טוען בא-כוח העותר, בית-משפט קמא לא ערך את האיזון הנכון בין זכותו של המבקש להשתתף בטקס ברית המילה של בניו לבין הצורך למנוע סכנה לציבור עקב יציאתו של המבקש לחופשה המבוקשת.

           מתגובתה של הפרקליטות שהוגשה לבית המשפט המחוזי היום עולה, כי "העותר הנו אסיר יעד, בעל עבר פלילי עשיר, אשר נוכח מידעים חסויים בדבר מעורבותו החמורה בפלילים והשפעתו על נפח הפשיעה, לא ניתן לאשר הוצאתו לחופשות ככלל, ואף לא לחופשה חריגה למטרה המבוקשת על ידו". עוד נטען באותה תגובה, כי בעבר ניתנה למבקש הזדמנות ואושרה הוצאתו למספר חופשות, אלא שהמבקש ניצל לרעה את האמון שניתן בו, ומשכך הופסקו חופשותיו. מאותה תגובה גם עולה כי לבית המשפט המחוזי הוגשה מעטפה שכללה סקירות ומידעים חסויים שנועדו לתמוך בטענות הפרקליטות. מידע זה לא  הובא בפני ובהתחשב בדוחק הזמן גם לא ניתן לעשות זאת קודם לטקס הברית.

           לאור מסוכנותו הנטענת של המבקש, אשר הוכחה בפני בית המשפט קמא, לא מצאתי כי נפלה שגגה בהחלטה ולא שוכנעתי שהיה על בית המשפט קמא להתערב בהחלטת שירות בתי הסוהר, ולכפות את הוצאתו של המבקש לחופשה חרף הסיכונים הכרוכים בכך.

           לפיכך, ולאור הכלל לפיו רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בעתירת אסיר תינתן רק במקרים חריגים ומיוחדים בהם מתעוררת סוגיה משפטית בעלת חשיבות מיוחדת (רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל), אינני רואה מקום ליתן רשות הערעור המבוקשת.

           הבקשה נדחית.

           ניתנה היום, כ"ב בתמוז תשס"ד (11.7.2004).

                                                                                        ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: